משפט

פרשת פסק דין רביב: יו”ר איגוד מנהלי בתי החולים מבקש הבהרות מהיועמ”ש

פרופ’ יעקב הרט: “כל מי שמכיר את מערכת הבריאות יודע, כי המקרים המתוארים בפסק–הדין קורים יום–יום במערכת הבריאות. האם זה אומר שכל מנהלי המוסדות הרפואיים הם רשלנים כעת?”

14.03.2011, 19:20

פרופ’ יעקב הרט, יו”ר ועד איגוד מנהלי בתי החולים, פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבל את פרשנותו ועמדתו לפסק־הדין ע”ש (ת”א) 1199/07 ד”ר צבי רביב נ’ משרד הבריאות ואח’, הדן, בין היתר, בנושא רשלנות רפואית מינהלית.
ד”ר צבי רביב שחרר מטופל, אשר עבר ניתוח לב, 11 ימים לאחר הניתוח. המטופל התמוטט 11 ימים לאחר שהגיע לביתו, אושפז ונפטר מזיהום כעבור חמישה ימים. הזיהום החל לפני שהמנוח שוחרר מבית החולים אסותא בתל־אביב על־ידי ד”ר רביב, ואף שנלקחו ממנו תרביות דם, ד”ר רביב קיבל את ההחלטה לשחררו ללא התשובות מהמעבדה.

ד”ר רביב טען, כי המנוח שוחרר תוך כדי הפניה (אשר לא צוינה במכתב השחרור) לבית ההחלמה פרוקרדיה, ולא שוחרר לביתו - וזאת לאחר שד”ר אופיר, סגנית מנהל בית החולים, אישרה את החלטתו של ד”ר רביב. לטענתו, ההמלצה לעבור לבית ההחלמה פרוקרדיה לא צוינה במכתב השחרור עקב הנחיה הקשורה “לענייני בירוקרטיה ומימון”. זאת מכיוון שאם בית החולים מפנה את המטופלים לפרוקרדיה, נושא בית החולים בעלויות השהות – בעוד שאם המטופל מחליט לכאורה בעצמו להגיע לבית ההחלמה, נושאות בכך קופות החולים.

בית המשפט קבע, כי יש לדאוג ולוודא כי נהלים רפואיים המוכתבים משיקולי תקציב, והנובעים מרצון שלא לשאת בהוצאות, לא ישפיעו על שיקולים רפואיים. על הרופאים להפעיל שיקול דעת רפואי, ולא אחר, נקבע. על כל הגופים העוסקים במימון צרכים רפואיים - ובראשם קופות החולים ובתי החולים - לדעת כי הם יישאו באחריות במקום ששיקולים מינהליים יביאו להחלטות רפואיות שגויות, נקבע.

עוד נקבע בפסק־הדין, כי ד”ר רביב לא רק שהיה צריך להסביר למטופל את מהות הטיפול בבית ההחלמה פרוקרדיה (לטענתו של ד”ר רביב, הוא הפנה לשם את המטופל, אך לא רשם זאת בגיליון הרפואי כדי שבית החולים לא יישא בעלויות) ולוודא שהוא מבין זאת, אלא עליו היה גם לוודא כי המטופל אכן הגיע לטיפול בבית ההחלמה, וזאת תוך שימת דגש על כך שמדובר בעולה חדש אשר הגיע לארץ רק חודשיים לפני המקרה.
אין באמור לעיל כדי לחלוק על העובדה שקיימים שיקולי תקציב, ציין בית המשפט, והוסיף כי שיקולי תקציב צריכים להיות גלויים. הערעור נדחה.

“בצורה שקופה”
במכתבו ליועמ”ש כתב פרופ’ הרט כך: “בפסק־הדין בית המשפט התייחס הן לאחריות המוסדית והן לאחריות האישית של הרופא, הכיר ב’רשלנות רפואית מינהלית’, והדגיש כי על הגופים העוסקים במימון צרכים רפואיים (בדיקות, תרופות, אשפוז וכיו”ב), ובראשם קופות החולים ובתי החולים, לדעת כי הם יישאו באחריות במקום ששיקולים מינהליים יביאו להחלטות רפואיות שגויות.

“כל מי שמכיר את מערכת הבריאות יודע, כי המקרים המתוארים בפסק־הדין קורים יום־יום במערכת הבריאות. האם זה אומר שכל מנהלי המוסדות הרפואיים הם רשלנים כעת?”
עמדתם של האיגוד ושל הר”י הינה כי הפרשנות שיש לתת לפסק־הדין היא שיש לדאוג ולוודא ששיקולים מינהליים, הנובעים מרצון שלא לשאת בהוצאות, לא ישפיעו על שיקולים רפואיים, וכי על הרופאים המטפלים בחולה להפעיל שיקול דעת רפואי ולא אחר – קרי, השיקול הרפואי גובר על פני כל שיקול אחר, ובבואם של הרופאים לשקול שיקולים רפואיים בלבד, הם לא יהיו חבים ברשלנות.

בכל הנוגע למנהלי המוסדות הרפואיים, עולה מפסק־הדין כי אין מנוס ואף חובה עליהם לשקול שיקולים מינהליים־תקציביים ולאו דווקא רפואיים, שלא באשמתם כמובן ואף שלא ברצונם, אך הפתרון לכך אינו מצוי בידיהם ואף לא בידי מערכת הבריאות.
ביום 23.2.09 התקבלה תשובה חסרה מהמשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים) למכתבו של פרופ’ הרט, והר”י תמשיך את ההתדיינות בנושא.

* פורסם לראשונה בכתב העת 'זמן הרפואה' גליון מס' 31, אפריל-מאי 2009

נושאים קשורים:  משפט,  איגוד בתי החולים,  צבי רביב,  היועץ המשפטי לממשלה,  יעקב הרט,  אסותא
תגובות