בעוד שבכל העולם המערבי ההוצאה הלאומית לבריאות גדלה, בישראל נראית מגמה הפוכה. לפי נתונים שפורסמו בסוף השבוע על-ידי הלמ"ס, ב-2010 חלה ירידה קלה נוספת לעומת 2009 – ועתה ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל היא הנמוכה ביותר מזה עשור – 7.5% מכלל התמ"ג, כלומר כ-61.2 מיליארד שקל.
עוד בעניין דומה
תגובת ההסתדרות הרופואית: "נתונים אלו רק מחזקים עוד יותר את טענותינו בדבר מחסור חמור בתקציבי מדינה שממנו סובלת מערכת הבריאות הציבורית – מחסור שפוגע בה קשות".
יו"ר הר"י ד"ר ליאוניד אידלמן הוסיף: "מאז שנות ה-90 ההוצאה נמוכה מ-8% והיא ממשיכה לרדת באטיות. בשנות ה-90 הרפואה הייתה שונה לחלוטין מזו של היום. לא היה MRI ולא בוצעו ניתוחי לפרוסקופיה. הציוד שבו משתמשים כיום הרופאים יקר הרבה יותר ומתוחכם יותר וגם התרופות יקרות יותר. נוסף לכך האוכלוסייה מזדקנת וזקוקה ליותר תרופות – אבל למרות כל זאת ההוצאה הלאומית לא השתנתה בהתאם, אלא חלה בה הרעה".
על-פי דו"ח הלמ"ס ב-2009 שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות מכלל התמ"ג עמד על 7.6%. השיעור הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 9.5%. רק שש מדינות מוציאות פחות על בריאות בהשוואה לישראל וביניהן: טורקיה (6.1%), מקסיקו (6.4%) ודרום קוריאה (6.9%). ב-27 מדינות ה-OECD שיעור ההוצאה הלאומית גבוה יותר. ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מתוך התמ"ג עומדת בבריטניה על 9.8%, בשוודיה על 10%, בגרמניה על 11.6% ובהולנד על 12%.
ההוצאה הלאומית לבריאות כוללת את כלל ההוצאות על שירותי הבריאות הניתנים במרפאות ובבתי החולים, שירותי רופאים פרטיים, תרופות ומכשירים רפואיים, מחקר ומנהל ממשלתי בתחום הבריאות, השקעה במבנים וציוד במוסדות הבריאות. היא כוללת הן את ההוצאה הפרטית של האזרחים מכיסם והן את המימון הציבורי המורכב ממס הבריאות ומתקציב המדינה.
הירידה בהוצאה הלאומית לבריאות ב-2010 התרחשה בעקבות ירידה קלה בהיקף ההוצאה הפרטית לבריאות (נתון חיובי) – תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ולשירותים כמו רופאים, ביטוחים פרטיים ומרפאות.
מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור רוני גמזו אמר: "המשרד ממשיך לדחוף לצמצום ההוצאה הפרטית לבריאות באמצעות הורדת מחירי התרופות, הפחתת ההשתתפויות העצמיות והגדלת סל התרופות והשירותים".