משפט

בית המשפט המחוזי דחה תביעה של מטופלת שפגיה נפטרו ביום לידתם

התובעת טענה כי לאחר הפריה חוץ-גופית שעברה הוחזרו לגופה יותר עוברים מהמותר ומהסביר במצבה, מה שגרם ללידה מוקדמת ולמות העוברים

פסק-דין

המטופלת אובחנה כסובלת מ-PCOD (שחלות מרובות בציסטות על רקע אי-התפתחות הזקיקים, אל-וסת ובעיות פוריות). לאחר כמה טיפולי הפריה שלא צלחו, פנו המטופלת ובעלה לד"ר כהנא. במסגרת הטיפול, לאחר גירוי הורמונלי נשאבו 10 ביציות, 6 מהן הופרו והתפתחו 5 עוברים. ד"ר כהנא הציע להם לבצע "דילול עוברים", אך הם סירבו. ההיריון הסתיים בהפלה מאוחרת ללא הישרדות של העוברים.

כארבעה חודשים לאחר אירוע ההפלה הגיעו המטופלים למרפאתו של ד"ר כהנא ואמרו לו כי הם מבקשים לחדש את טיפולי ההפריה. לאחר כשש שנים, בסופו של התהליך, נקלט עובר אחד ונולד למטופלים ילד בריא.

המטופלים טענו כי לא הוסברו להם הסיכונים בהחזרת 5 עוברים לרחם. מנגד טענו הרופא והקופה כי ניתן למטופלים הסבר מקיף וכי נערכה שיחה בין הרופא לבין המטופלים בדבר הסיכונים הטמונים בהיריון מרובה עוברים, ובכלל זה של הפלה, מות העוברים ופגות. לאור זאת הוסבר למטופלים גם על הצורך בדילול כמות העוברים. עוד טען הרופא כי לאור בעיות הפוריות הקשות של המטופלת וכישלון 4 טיפולי הפריה חוץ-גופית קודמים, היה נכון לבצע החזרת 5 עוברים, וזאת אף בהתאם להמלצת מנכ"ל משרד הבריאות והמועצה הלאומית למיילדות.

בפסק הדין דן השופט בשאלה מה היה הסטנדרט הרפואי המקובל בהחזרת עוברים לאחר טיפול הפריה חוץ-גופית, וקבע כי "בניגוד לתמונה שמבקשים התובעים ליצור ולפיה ההנחיות המקובלות התירו החזרת שני עוברים ותו לא – התמונה הריאלית היא מורכבת יותר: ראשית, מדובר בהמלצות ולא בהנחיות, כך שנותר מקום רב לשיקול דעת ולהתחשבות ברצון ההורים; שנית, בהמלצה ניתן מקום להתחשבות בנסיבות חריגות במקרים חריגים שיסוכמו באופן פרטני עם בני הזוג; שלישית, הושם דגש על התחשבות בבני הזוג וברצונותיהם".

לגבי השאלה האם התובעים הביעו את הסכמתם מדעת להחזרת העוברים קבע השופט כי "התובעים חתמו על טופסי הסכמה מפורטים לאחר קבלת הסבר מד"ר כהנא. ממערכת היחסים הקרובה שהייתה בין הצדדים וממכלול הנסיבות עולה בבירור כי התובעים ידעו שהחזרת 5 עוברים יכולה להביא להיריון מרובה עוברים אשר עלול להסתיים בלידה מוקדמת, והם בחרו בכך בהיותם מודעים לסיכונים ולאור רצונם העז להיות הורים..."

עוד קבע השופט כי הוא התרשם מעדותו של הרופא כי הוא נוהג להסביר לכל המטופלות את פרטי ההליכים השונים. השופט הוסיף כי אמינותו של ד"ר כהנא מקבלת חיזוק משמעותי בעקבות התיעוד הרפואי המפורט והמדוקדק שערך, וממנו עולה כי הוא שיתף את המטופלים בכל ציוני הדרך המשמעותיים במהלך הטיפולים. גם העובדה כי המטופלים המשיכו לקבל טיפולי הפריה אצל ד"ר כהנא משך 6 שנים לאחר האירוע הנדון מעידה על כך שהם לא הרגישו מרומים בזמן אמת ושלא הייתה להם כל טענה כלפי ההסברים שנתן להם ד"ר כהנא.

לסיכום ציין השופט: "העלאת הטענה בדבר אי-מתן הסברים ע"י ד"ר כהנא למעלה משבע שנים לאחר האירוע ולאחר המשך טיפול אצלו משך שנים רבות, עומדת בעוכריהם של התובעים ושומטת את הבסיס לתביעתם".

תא (מרכז) 3827-12/07 , א. סלוצקר ואח' נגד אריק כהנא, קופת חולים מכבי ואח', 24.9.11, ניתן על-ידי השופט אחיקם סטולר

נושאים קשורים:  משפט,  הפריה חוץ גופית,  תביעת רשלנות רפואית,  דילול עוברים,  היריון מרובה עוברים
תגובות
יהושוע
30.08.2011, 12:21

כל הכבוד לדר' כהנא. האם השופט פסק על זוג השרלטנים המתועבים לפצות את דר' כהנא בסכום אותו הם תבעו, ואולי פי כמה יותר? האם שלח אותם לכלא בגין מתן עדות שקר בבית משפט?