(עדכון 10:19) בתי החולים הציבוריים לא יוכלו להציע שירותי רפואה פרטיים (שר"פ); כך הכריעה (יום ד') אתמול ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית, לאחר שעסקה בנושא במשך יותר משנה. ההודעה על ההחלטה נמסרה אחר הצהריים לכלי התקשורת, לאחר שנערכה הצבעה בוועדה על ההצעה לאפשר לבתי חולים ציבוריים לאפשר להציע שר"פ במתכונת כלשהי, במטרה להגדיל את הכנסותיהם.
עוד בעניין דומה
.שרת הבריאות יעל גרמן ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק בעת הצגת מסקנות הוועדה לחיזוק הרפואה הציבורית (צילום: פלאש 90)
במקום הכנסת השר"פ, הודיעה הוועדה כי המדינה תעביר מאות מיליוני שקלים בשנה, במטרה להעסיק רופאים בכירים במודל "פול-טיימר", שיאפשר להם להעניק שירותים גם אחרי הצהריים. המלצות הוועדה קובעות כי בעת קיום מכרזים למשרת רופא בכיר תינתן עדיפות למי שיבחר לעבוד באפיק זה. שינוי מרכזי אחר עליו הודיעה הוועדה הוא מתן אפשרות למבוטחים בקופות החולים לקבל טיפול בשלושה בתי חולים לבחירתם, ולא באחד שאותו בחרה הקופה.
להורדת הדו"ח המלא של המלצות הוועדה לחצו כאן
להורדת מסמך שאלות ותשובות שפירסמה הוועדה לחצו כאן
להורדת מצגת המסכמת את עבודת והמלצות הוועדה לחצו כאן
ואלה הן ההמלצות העיקריות של הוועדה, שמנתה 13 חברים ודנה בחיזוק הרפואה הציבורית במשך השנה האחרונה:
- לא יבוצע שר"פ בבתי החולים הציבוריים. השרה גרמן תפעל כדי לבטל את השר"פ שאמור להיות מונהג בבית החולים של "אסותא" ההולך ומוקם באשדוד.
- יונהג רובד חדש של ביטוח משלים שיאפשר בחירת רופא בלבד. זאת, כדי להפסיק את כפל הביטוחים שבין קופות החולים לחברות הביטוח הפרטיות. בכך אימצה מליאת הוועדה המלצה של תת-ועדה מטעמה בראשות שלמה פריזט.
- יוקצו כמיליארד שקלים לקיצור תורים, שיפור תשתיות ותוספת תקנים ברפואה הציבורית על-פי החלוקה הבאה: 300 מיליון יוקצו להכשרת אנשי צוות ופיתוח חדרי ניתוח ו-700 מיליון לקופות החולים.
- הוחלט על עדכון קבוע של 0.8 אחוז לתוספת השנתית של סל הבריאות, בערך 300 מיליון שקל בשנה. (בשלב זה, משרד האוצר לא מסכים למהלך).
- הקמת ועדה משותפת למשרד הבריאות והאוצר, לתמחור הפרוצדורות הרפואיות. יוטל גם מס של 15% על תיירי המרפא, המיועד לקצר תורים במערכת הציבורית.
- האזרח יוכל בקרוב להיכנס למערכת ממוחשבת חדשה ולהשוות בין הביטוחים. כל קופת חולים תאפשר בחירה בין שלושה בתי חולים לכל מטופל. זאת, בניגוד למצב כיום בו לעתים לא ניתן כלל לבחור, והקופה מפנה את החולה לאן שהיא רוצה.
- הגדלת בסיס התקציב של קופות החולים לפי הגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה, לראשונה מאז שנחקק חוק ביטוח הבריאות הממלכתי (ב-1994). העדכון יהיה מעתה בגובה של 1.9% בשנה, במקום כ-1.4% כיום.
- התיירות הרפואית בבתי החולים תימשך, אך תעבור הסדרה ופיקוח, תוך הקפדה יתרה על זכויות אזרחי ישראל ושמירה על זמינות השירותים הרפואיים הניתנים בבתי החולים שאליהם מגיעים תיירי המרפא.
שרת הבריאות יעל גרמן, שנחשבה בתחילה לתומכת של הכנסת שר"פ במתכונת מסוימת לבתי החולים, אמרה לאחר פרסום ההמלצות כי "שר"פ הוא פתרון קל אבל לא נכון. הממשלה לקחה אחריות והביאה כסף".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור ארנון אפק, אמר לאחר פרסום ההמלצות: "תפוסת המיטות בישראל גבוהה מדי. אי אפשר לחזק את מערכת הבריאות הציבורית מבלי לקצר תורים, וזו אחת הסיבות שבגללה אנשים קונים ביטוחים פרטיים ועוברים למערכת הפרטית. לכן נגביר את יעילות המערכת. אין הגיון שבית חולים יעבוד בחלק קטן מיכולותיו אחרי הצהריים. לכן לא יהיה שר"פ אבל יונהג נוהל ה'פול-טיימרים'. אנחנו רוצים את המומחים בשעות הערב בבית החולים ולא חייבים שר"פ בשביל זה. תמכתי בשר"פ בעבר, אבל היום אני חושב שהדרך שבחרנו היא קשה אבל תשפר את השירות לחולים".
בנוגע לזמני ההמתנה לתורים לפרוצדורות רפואיות, אמר פרופ' אפק: "השאיפה היא שההמתנה תגיע לכל היותר ל-60 יום". לדבריו, הדבר יחייב "הכשרת רופאים מרדימים נוספים, אחיות חדרי ניתוח וגם בניית חדרי ניתוח חדשים".
מבין 13 חברי הוועדה שמינתה שרת הבריאות, ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, וכלכלן הבריאות ד"ר קובי גלזר תמכו במשך כל הדיונים בקו התומך בשר"פ. מנגד, בדרישה שלא להכניס את השר"פ לבתי החולים הציבוריים צידד כלכלן הבריאות, ד"ר גבי בן נון. לפי דיווחים ב"גלובס" שלשום, בין המתנגדים היו גם ד"ר עזיז דראושה, מנהל חדר המיון ב"הדסה"; ד"ר שולי ברמלי, חוקרת במכון ברוקדייל המבצע פרויקטים מחקריים עבור משרד הבריאות וד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי, שהוא נציג ציבורי עצמאי ובלתי תלוי בוועדה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
