בית החולים הציבורי החדש אסותא אשדוד שנפתח ביולי אשתקד והחל בפעילות מלאה בנובמבר 2017 נמצא במשבר פיננסי קשה, עם גירעון שנתי של 200-150 מיליון שקל. כך דווחה אמש רוני לינדר (ב') ב"דה מרקר".
עוד בעניין דומה
בדיווח צוין כי במשרדי האוצר והבריאות מנסים למצוא פתרון לבעיה ואחד הפתרונות המוצעים הוא להוציא את בית החולים הציבורי מבעלותה של "אסותא מרכזים רפואיים" ולהעבירו לבעלות קופת החולים מכבי.
בית החולים אסותא אשדוד הוקם כבית חולים ציבורי בבעלות פרטית של "אסותא מרכזים רפואיים" בעיקר כיוון שהמדינה לא היתה מעוניינת להקים ולתקצב בית חולים ציבורי חדש. אולם, במהלך השנים הגדילה המדינה את התקציבים שהעבירה ל"אסותא", מ-130 מיליון שקל, שהופיע במכרז המקורי, ועד 852 מיליון שקל, כולל פיצוי של 365 מיליון שקל שקיבלה "אסותא" תמורת ויתורה על הפעלת שירותי רפואה פרטית (שר"פ) בבית החולים. גם תנאי המכרז המקוריים הורחבו ולבית החולים אושר להפעיל שירותים רווחיים כצנתורים, הקרנות והפריות.
על אף תמיכת הממשלה, האיזון תקציבי באסותא לא נשמר בשל כמה סיבות. הראשונה, בבית החולים 300 מיטות בלבד, ההוצאות על הנהלה ותפעול מתחלקות לפיכך על מספר קטן של מיטות. ב"דה מרקר" צוין כי באירוע שהתקיים בחודש שעבר לציון שנה לפתיחת המחלקות הראשונות, אמר יו"ר אסותא אשדוד, פרופ' שוקי שמר, כי "אנחנו חייבים להוסיף עוד 300 מיטות כדי לשרוד. מתקיימות שיחות עם בכירי האוצר ומשרד הבריאות בעניין, שיקודם בקרוב". גם ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי לחץ בעניין וציין כי "עלינו להתרכז באתגרים החדשים, והחשוב שבהם הוא ללא ספק הכפלת מספר המיטות".
סברה אחרת לסיבות לגירעון של בית החולים היא עלויות סטנדרט הבנייה הגבוה ומגדל האשפוז המפואר וכן עלות גיוס הרופאים והאחיות לבית החולים החדש.
כפי שפורסם בשבוע שעבר ב"גלובס" על ידי הילה וייסברג, "אסותא מרכזים רפואיים", הבעלים של בית החולים, הרוויחה 400 מיליון שקל מפעילותה בבתי החולים הפרטיים בין 2011 ל-2016. אולם ב"אסותא" נמסר כי הרווחים הללו מיועדים להמשך פיתוח של רשת בתי החולים וכי "חוק בית חולים באשדוד מחייב את המדינה להשתתף בתקצובו, כפי שהיא מסייעת לבתי חולים אחרים בסדר גודל דומה".
"בימים אלה מתקיימים מגעים קדחתניים עם משרד האוצר ומשרד הבריאות על מנת להגיע להסכמות", נמסר מ"אסותא", אולם יש מי שהדרך לפתרון הבעיה ברורה לו, כפי שציין מנכ"ל קופת חולים מאוחדת זאב וורמברנד במכתבו אל מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: "מחד ההנהלה נוקטת רוחב יד תקציבי ובכך יוצרת לעצמה יתרון תחרותי ניכר על פני יתר השחקנים, ומאידך מגלגלת את ההפסד הנובע מכך על הקופה הציבורית. יש לזה מחיר", כתב וורמברנד, "והמחיר הוא העברת הנכס לציבור".