ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה אתמול (ג') דיון דחוף לבקשת ח"כ טלי פלוסקוב, לאחר שנודע כי העלאת קיצבת הנכות הותירה מאות נכים ללא תוספת הכנסה ואף פגעה בזכאותם להטבות.
עוד בעניין דומה
ח"כ פלוסקוב הסבירה כי קיצבת השלמת ההכנסה של נכים רבים בגילאי העבודה קוזזה אל מול העלייה בקיצבת הנכות. התוצאה בפועל: הנכים לא נהנו מהתוספת להכנסתם החודשית, ולמעשה אף הפסידו הטבות שהמדינה מעניקה לזכאים להשלמת הכנסה. בין היתר זכאים מקבלי השלמת הכנסה העומדים בתנאים להטבות כמו הנחה בארנונה, בחשבון החשמל, בתחבורה ציבורית, סיוע בשכר דירה, סיוע ברכישת דירה ועוד.
העלייה בקיצבת הנכות מקוזזת אל מול השלמת הכנסה המוענקת למשפחות בהן אחד מבני הזוג הוא נכה, על סמך סך ההכנסה לבית אב. במקרה של נכה שאינו בעל משפחה, הזכאות להשלמת ההכנסה נשמרת.
ח"כ פלוסקוב אמרה בדיון: "אנחנו עושים רפורמות כל כך חשובות כדי לעזור לאלה שחיים מתחת לקו העוני ובסוף רק מעבירים כסף מסעיף תקציבי אחד לאחר, ולאנשים שאין להם מה לאכול, נכנס לחשבון הבנק אותו הסכום או אפילו פחות". היא תבעה למצוא דרך לתקן את המחדל.
בדיון העריכה עו"ד הילה שור מהביטוח הלאומי כי מדובר בכ-900 נכים בגילאי העבודה המוגדרים ברמת כושר השתכרות בינונית.
אייל מדן, רפרנט רווחה באגף התקציבים במשרד האוצר, הסביר: "השלמת הכנסה אמורה להוות רשת ביטחון סוציאלית אחרונה. זו קיצבת קיום מינימלית. הרציונל מאחוריה הוא שתחת הסכום הזה לא ניתן להתקיים. לכן, ככל שקיצבה אחרת גדלה, השלמת ההכנסה תקטן עד כדי תתבטל". המחוקק", הוסיף, "קבע שאם אנחנו לא רוצים לעודד אדם לצאת לעבוד, זכאויותיו להשלמת הכנסה יישמרו, כמו במקרה של קשישים. חלק מאותם נכים שנפגעו הם מבוגרים הקרובים לגיל הפרישה. תמיד יהיה את מי שנמצא על התפר, אבל חייבים לקבוע את הקו איפשהו. אני לא חושב שנכון לקבוע גיל שהוא נמוך מגיל הפרישה".
דבורה בן ישעיהו, מנהלת תחום החקיקה באגף הגימלאות של הביטוח לאומי, הסבירה כי "מקור הבעיה הוא שהטבות מותנות בזכאות לקיצבה. זה מייצר מצב של אי שוויון. יש לבצע ניתוק בין שתי הקיצבאות. כיום, זה מנגנון נוח מבחינה ביורוקרטית אבל אנחנו פוגעים לא רק באוכלוסיית הנכים אלא באוכלוסיות נוספות".
נציגת הביטוח הלאומי ביקשה חודש כדי להגיש לוועדה נתונים נוספים אולם הותר למוסד לביטוח לאומי להגישם בתוך שבועיים בלבד.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
