צוות מחקר בן 21 חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר הודיע על פיתוחה של תרופה המאטה את קצב התפתחות סרטן המוח – גליובלסטומה. על הפיתוח פורסם ב-Frontiers of Neurology.

פרופ' יואב צ'פמן, מנהל המחלקה לנוירולוגיה וד"ר אפרת שביט-שטיין, חוקרת בכירה ומנהלת המעבדה למחקר נוירולוגי ב"שיבא", שהובילו את המחקר, הצליחו לזהות מסלול כימי-ביולוגי חדש המעורב בהתפתחות הגידול ולהתערב בו על מנת להאט את התפשטותו.

גליובלסטומה, מסרו החוקרים, הוא גידול המוח הראשוני הנפוץ ביותר והקטלני ביותר. כ-100 אלף בני אדם מאובחנים מדי שנה כלוקים בגידול הזה בכל העולם. בשיעור גבוה מכלל המקרים שבהם מאובחן סרטן במוח, מדובר בסוג סרטן זה.

חרף המחקר הרב המושקע בתחום, תוצאות הטיפול היום מוגבלות ביותר ואין למעשה שום ריפוי למחלה. 50% מהלוקים בגליובלסטומה הולכים לעולמם לאחר כ-15 חודשים. הטיפולים הכימותרפיים והתרופתיים המוצעים לחולים אלה יכולים במקרים מסוימים להאריך את חייהם במספר חודשים בלבד. בעיה אחרת: לא ניתן לכרות לגמרי את סוג הגידול הזה שכן הוא חודר לרקמות ולא ניתן לסמן את גבולותיו. ברוב המקרים מבצעים לחולי גליובלסטומה ניתוחי ראש כדי להקל על הלחץ שנוצר בתוך הגולגולת כתוצאה מהתפתחות הסרטן, אך למעשה ניתן לומר שזה כיום סוג הסרטן שאין לו עדיין מרפא ובסופו של דבר כל הלוקים בו מתים.

לאור המציאות הזו החל הצוות לחפש כיווני מחקר חדשים בניסיון למצוא מרפא לגידול האלים. בעבודתם נמצא כיוון חדש ועליו הופיע הדיווח בכתב העת הבינלאומי.

ד"ר שביט-שטיין הסבירה אתמול (ב'): "בשנים האחרונות החלו להצטבר עדויות שתאי הגידול הזה במוח מפרישים תרומבין - גורם קרישה הפועל כאנזים - ברמות גבוהות. הדבר מעורר את הגידול וגורם לו לשגשג ולחדור אל תוך רקמת המוח.

"רצינו במחקר שלנו להתערב בתהליך הזה ולנסות לקטוע את מנגנון ההזנה של תאי הסרטן. לשם כך פיתחנו מולקולה קטנה וייחודית שלמעשה עוצרת את המסלול הזה. ראינו שכשאנחנו מתערבים ומצליחים לחסום את התרומבין המופרש, חלה האטה בגידול".

החוקרים ערכו את הניסויים על חולדות. את המולקולה שפיתחו הזליפו הישר למוחן של החולדות. השיפור בקרב שיעור ניכר מהחולדות היה מובהק ול-10% מהן שקיבלו את התרופה היא האריכה את חייהן בצורה קיצונית ולמעשה ריפאה אותן מהמחלה.

פרופ' צ'פמן הוסיף: "צוות המחקר עובד על הנושא הזה כבר 15 שנים ובחמש השנים האחרונות פיתח את התרופה שזכתה בגלל המבנה הכימי שלה לשם סיקסק (SIXAC). מדובר למיטב הערכתנו במחקר פורץ דרך שכן יש מעט מאוד דרכים לתקוף את הגידול הסרטני הזה. השלב הבא הוא כמובן להגיע ולנסות את התרופה על בני אדם.

"אחד הפיתוחים שאנו עובדים עליו עתה הוא למצוא דרך יעילה יותר לתת את התרופה לבני אדם, שכן במחקר שלנו היא ניתנה באמצעות צינורית שהזליפה את התרופה למוחן של החולדות. את המחקר מימנה עד כה קרן קמי"ן של רשות החדשנות של מדינת ישראל שהעניקה לשם כך למעלה ממיליון  שקל. כדי לעבור לשלב הבא במחקר יש צורך במימון נוסף. תכניות העבודה להמשך כבר קיימות. אנחנו מאוד מקווים שנוכל להשיג את המימון שיעזור לנו לקדם את השימוש בתרופה זאת לבני אדם ולהועיל רבות למי שזקוקים לה וכיום חשים שאין שום סיכוי להקלה במצבם".