קורונה בישראל

תחזית: יידרשו 90 יום להגיע ליעד יומי של 400 נדבקי קורונה חדשים

דו"ח מרכז המידע הלאומי למאבק בקורונה טוען כי מדד ה-R הנוכחי עומד ביעד שהציב גמזו אך יידרשו חודשים כדי להפחית את מספר הנדבקים היומי למאות בודדות | הוגבר קצב ויסות חולי הקורונה בין בתי החולים

צוות מד"א נוטל בדיקה לגילוי נגיף הקורונה. צילום: תומר נייבורג/ פלאש 90

מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בנגיף הקורונה מעריך שיידרשו שלושה חודשים כדי להגיע ליעד  של 400 נדבקים חדשים ביום – מה שיבטא ירידה משמעותית בתחלואה בישראל. בימים האחרונים מספר מאומתי הקורונה החדשים עומד כבר על יותר מ-2,000 ביום.

בדו"ח היומי של המרכז שפורסם אתמול (ד') ומתייחס לקצב התחלואה, בסעיף תחת הכותרת "עמידה ביעדי ראש הממשלה" נכתב: "בקצב התחלואה הנוכחי יידרשו יותר מ-90 יום להגעה ליעד של 400 חולים חדשים ביום".

מקדם ההדבקה, מדד ה-R לפי הדו"ח אתמול, "עומד ביעד שהגדיר פרופ' גמזו עם כניסתו לתפקיד: (מתחת ל-1) ולמעשה R0.9. נתון זה ממחיש את העובדה שמערך קטיעת שרשראות ההדבקה שוכלל והוא בא לידי ביטוי במספר החקירות האפידמיולוגיות היומיות שנעשות,  הודות להכשרת כוח האדם שעושה אותן, שכלול ושדרוג תשתיות המחשוב למטרה זאת וקצב השלמת החקירות. "מערך קטיעת שרשרות ההדבקה התקדם מאוד, אבל עדיין לא הגיע למצב אופטימלי. זה יקרה כנראה רק אחרי החגים", מעריכים בצוותו של פרופ' גמזו.

בימים האחרונים הוגבר קצב ויסות העומסים בין בתי החולים, שכמה מהם מניידים חולי קורונה למוסדות רפואיים אחרים, בערים אחרות עקב עומסים גבוהים. אלה ניכרו בעיקר בבתי החולים המשרתים אוכלוסיות באזורים שבהם קיימת תחלואת קורונה גבוהה כמו ירושלים ובני ברק.

לפי דיווח של עידו אפרתי הבוקר ב"הארץ", בצוות המומחים המייעץ לפרופ' גמזו יש שתומכים בצעדים מחמירים כולל סגר כללי בתקופת החגים, בעוד שאחרים סבורים שיש לנקוט גישה מדודה ומובחנת יותר בהתאם לתכנית הרמזור.

פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל "הדסה", החבר בצוות מצוטט בדיווח: "תכנית הרמזור נכונה, אבל עכשיו הדעות מתפצלות סביב השאלה מה לעשות בערים האדומות. הדגש צריך להיות על מתן סיוע לאותן ערים: יותר מורים שיגיעו לשם כדי להקטין את מספר הקפסולות בבתי הספר; יותר בדיקות ועבודה צמודה עם הרשויות המקומיות. כשמטילים סגר ומפסיקים לימודים, מעודדים תושבים למרי. ככל שלמגורים בערים המוגדרות אדומות יהיו השלכות קשות יותר, יגדל הסיכוי שהתושבים שלהן יימנעו מלהיבדק.

פרופ' נדב דוידוביץ', גם הוא חבר בצוות זה, אמר לפי הדיווח: "זה לא מספיק מודגש אבל תכנית הרמזור באה לתת יותר קשב ומשאבים לערים האדומות ולא לסמן אותן. חייבים להשקיע בהן בבדיקות, בהסברה, במשאבי הרווחה ובהתמודדות עם אוכלוסיות שונות ובקשישים. זה דורש ירידה לפרטים הקטנים. לא כל ישוב דומה ליישוב אחר. נדרשת הקמתו של שולחן עגול אינטגרטיבי שירכז את העבודה בכל הרשויות יחד".

נושאים קשורים:  קורונה,  חדשות,  פרופ' רוני גמזו,  פרופ' זאב רוטשטיין,  פרופ' נדב דוידוביץ',  ערים אדומות,  תחלואה,  בדיקת קורונה
תגובות
אנונימי/ת
03.09.2020, 14:59

ואחרי שירד ל-400 יערכו 100 אלף בדיקות ליום ושוב יכניסו פניקה למערכת
הבדיקות האלה מטעות ברמות של 90% לפחות...
תקראו את חוות דעתו של האפידימיולוד של הארווארד
https://www.nytimes.com/2020/08/29/health/coronavirus-testing.html