קורונה בישראל

אנשי אקדמיה בהתנגדות נחרצת לסגר: "התחזיות שהובילו אליו מבוססות על הנחות דמיוניות"

מומחים באימונולוגיה ואפידמיולוגיה ל"הארץ": "סגר הוא מכונה משומנת להפצת גורמי תחלואה ותמותה: עוני, אבטלה והקצנת פערים חברתיים - המומחים המייעצים לנתניהו טעו בחיזוי כמעט כל זווית אפשרית של המגיפה ובכל שלב שלה"

סגר בישראל. צילום ארכיון: מרים אליסטר/ פלאש 90

ארבעה פרופסורים ושלושה בעלי תואר שלישי מהתחומים פיזיקה, אימונולוגיה ומיקרוביולוגיה, אפידמיולוגיה, פסיכיאטריה וניהול מערכות בריאות, מביעים התנגדות נחרצת לסגר הנוכחי וטוענים, במאמר שפרסמו אתמול (ה') ב"הארץ", כי המומחים המייעצים לראש הממשלה, ביניהם פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, פרופ' דורון גזית מהאוניברסיטה העברית, פרופ' גבי ברבש וחוקרים ממכון גרטנר של משרד הבריאות, טעו בחיזוי כמעט כל זווית אפשרית של המגיפה ובכל שלב שלה.

"למרות שתחזיותיהם הופקו בכלים שונים, המשותף לכולן: הנחות דמיוניות בדבר גדילה מעריכית (אקספוננציאלית) חסרת מעצורים של התחלואה הקשה, היכולת לבלום אותה רק על ידי הטלת סגר מוקדם, הטלת מגבלות וקטיעת שרשראות. על אף שהנחות אלו עומדות בסתירה ברורה לראיות אמפיריות מהארץ ומהעולם ולידע שהצטבר אודות המנגנונים הביולוגיים שמאחורי התפשטות המגיפה, הן עדיין משמשות את כל קבוצות החוקרים המייעצות לממשלה ומצוטטות על ידי רבים כאמת ברורה מאליה – ולא היא", הדגישו מחברי המאמר הביקורתי המציגים עצמם כ"חברי צוות המודל המכיל".

על הסגרים, כתבו מחברי המאמר: "לא רק שאיננו רואים קורלציה מובהקת ופשוטה בין הזמן שבו הוטל סגר לבין מספר החולים והמתים, אלא לעתים נצפית קורלציה הפוכה. מחקרים מהעת האחרונה מצביעים על כך שסגרים כוללים אינם משפיעים אלא אף מעלים את שיעור התמותה ממחלת הקורונה... בהעדר חיסון קרוב, סגר מסוגל לכל היותר לדחות הדבקות ולא למנוע אותן. "בארץ יש לעובדה זו משמעות קטלנית במיוחד", כותבים המחברים. דחיית ההדבקות לחורף פירושה העתקת המגיפה לשיא העומס בבתי החולים, שתהיה טעות טרגית שעלולה לעלות באובדן חיים של רבים. סגר הוא 'מכונה משומנת' להפצת שלושה גורמי תחלואה ותמותה: עוני, אבטלה והקצנת פערים חברתיים".

עוד הם מציינים כי "אין בישראל מיליוני שוטרים ולכן סגר כללי איננו בר אכיפה ללא מסע הפחדה נלווה. אוכלוסיה שחיה בפחד תמידי מהנגיף נמנעת ככל האפשר מלצאת לטיפולים בבתי החולים ובמרפאות". הם מציגים נתונים לפיהם במהלך הסגר הראשון נרשמה ירידה של יותר מ-40% בחולים המגיעים לחדרי המיון, ביניהם בעלי תסמינים להתקף לב ושבץ מוחי. אלה מהם שמתו בשל כך, או יבלו את שארית חייהם בנכות ובסבל, שילמו את המחיר הכבד מנשוא של פתרון הכזב לבלימת המגיפה. כך גם קשישים עריריים שנמצאו מתים בביתם".

עוד הם מציינים כי "לכליאה כפויה של אנשים בביתם ייתכנו נזקים בריאותיים נלווים רבים, הנובעים מהעדר פעילות גופנית, מתח, בדידות והימנעות מחשיפה לשמש - כמעט המרשם האידיאלי להחלשת המערכת החיסונית. הבית הוא גם החלל שבו קורות מירב ההדבקות. השהייה בו לזמן ארוך יותר מעלה את סיכויי ההדבקה".

לדבריהם, ריחוק חברתי, סגרים ובידודים יכולים להאט את קצב ההדבקה, אך אינם משפיעים משמעותית על מספר הנדבקים הסופי. "המגיפה תדעך רק לאחר שמספר המתחסנים בעקבות חשיפה לנגיף יהיה גדול מספיק".

על המאמר ב"הארץ" חתומים: ד"ר אורי גביש, פיזיקאי, מומחה לבחינת אלגוריתמים ויועץ בביו-רפואה; פרופ' אודי קימרון, ראש החוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' אריאל מוניץ, מומחה באימונולוגיה, ראש מעבדת הקורונה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' מוטי גרליץ, מומחה לאימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב וראש צוות מעבדת הקורונה העומדת להיפתח בדרום הארץ בחודש הבא; ד"ר יפעת עבדי-קורק, מומחית באפידמיולוגיה, מנהלת מחקר ואקדמיה ב"אסותא" ובעבר יועצת לוועדת סל התרופות בהערכה כלכלית של טכנולוגיות רפואיות; ד"ר יובל טורם, פסיכיאטר, מוסמך במינהל עסקים ומרצה למנהל מערכות בריאות; פרופ' אשר אלחיאני, מאוניברסיטת אריאל, לשעבר מנכ''ל קופת חולים מאוחדת ובית החולים מאיר.

"את חוסר יעילותו של הסגר הראשון, ניתן להעריך לאור הטלת הסגר השני. את חוסר יעילותו של השני, ניתן יהיה להעריך לאור הארכתו הצפויה, או לאור הטלת הסגר השלישי. את התוצאות הקטלניות של כל שלושת הסגרים יחושו בעיקר אלה שהאמצעים הללו נועדו להגן עליהם", מסכמים המומחים.

נושאים קשורים:  סגר,  נתניהו,  פרופ' אלי וקסמן,  אבטלה,  קורונה,  מגיפת הקורונה,  חדשות,  פרופ' אודי קימרון,  פרופ' אריאל מוניץ,  פרופ' מוטי גרליץ
תגובות
אנונימי/ת
27.09.2020, 19:30

יקחו לפחות שלושה שבועות להתחיל לראות ירידה במספרים זה ברור