בעקבות ביקורת שנמתחה על ההסכם שנחתם עם חברת פייזר בכל הנוגע לשיתוף החברה בפרטי המידע הרפואי שיצטברו בישראל ממבצע החיסונים הנרחב כנגד נגיף הקורונה – תופעות הלוואי שידווחו על ידי המתחסנים וכן שיעורי ההתחסנות ופרטי מידע אחרים – החליט משרד הבריאות לפרסם את פרטי ההסכם: מסמך בן 20 עמודים שעלה לאתר משרד הבריאות. חלקים מסוימים במסמך ההסכם הושחרו "מטעמים מסחריים ואחרים" מסרה דוברת המשרד.
עוד בעניין דומה
בין השאר סוכם שהנתונים ישמשו את החברה וגם חוקרים מישראל לפרסום מאמרים מדעיים שיתבססו על מסד הנתונים הזה.
על פי ההסכם, ישראל תעביר ל"פייזר" מידע סטטיסטי אודות השפעות תרכיב החיסון על המתחסנים בישראל. המידע שיימסר יהיה אנונימי אולם איננו מוגבל לשימוש ב"פייזר" רק לצורך מחקר על החיסון.
חשיפת ההסכם באה לאחר שהועלו טענות וגם חששות מגופים ציבוריים שונים, בין היתר מצד התנועה לאיכות השלטון והתנועה לחופש המידע, שתהיה דליפת מידע פרטי לחברת התרופות. ההסכם קובע שהנתונים שיועברו לידי "פייזר" יישמרו למשך 15 שנה לפחות.
במסמך ההסכם נאמר בין השאר: "הצדדים מסכימים שמטרת הפרויקט היא ליצור ולנתח נתונים ברמה האפידמיולוגית אודות רמת היעילות של תרכיב החיסון באוכלוסיה. הצדדים נחושים להדגיש שהמטרות הן לטובת בריאות הציבור".
החברה תקבל נתונים על מספר הנדבקים בנגיף מדי שבוע, על מספר המאושפזים בבתי החולים, על מספר החולים במצב קשה וקריטי ועל מספר החולים הזקוקים למכונות הנשמה.
התנועה לאיכות השלטון הביעה בשבוע שעבר חשש מפני דליפת פרטים אישיים של המתחסנים. "זה חשש מהותי בהקשר לאבטחת המידע מפני גורמים שאינם מורשים ולשמירה על פרטיות האזרחים, שכן על אף האנונימיזציה של המידע הרפואי, ניתן יהיה לזהות אנשים ספציפיים על ידי הצלבת נתונים. לא ברור האם מדובר במאגר מידע קליני בלבד והעובדה כי הנתונים נשמרים ללא מתן הסכמה מפורשת (של כל פרט ופרט שלגביו נצבר המידע) היא בעייתית כשלעצמה".
עם חשיפת ההסכם, עדיין טוענים בתנועה לחופש המידע כי "קיימות בהסכם כמה נקודות שעשויות להיות בעייתיות. אנו מברכים על כך שמשרד הבריאות החליט לפרסם ברבים את ההסכם עם חברת פייזר, למרות השחרות לא מבוטלות שמופיעות במסמך שנחשף ביחס לשיפוי ולאחריותה של 'פייזר' ביחס לחיסון ולמתחסנים".
בין הטיעונים האחרים שהועלו: "עדיין לא ברור מי מפקח על המידע שיועבר ממשרד הבריאות אל 'פייזר'". מההסכם גם עולה שהמידע שעובר מקופות החולים למשרד הבריאות וממנו ל"פייזר" איננו מוגבל לשימוש רק לטובת מחקר על החיסון והחברה יכולה לעשות בו כל שימוש שתרצה – נושא שטעון הבהרה.
ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי, אמר לערוץ 12 כי החלטת משרד הבריאות לפרסם את ההסכם "באה בניגוד כמעט מוחלט לנוהג בתחום הבריאות. זו הצצה נדירה להסכם שנחתם בין המשרד לבין חברת תרופות מסחרית. על פניו נראה שהמסמך מסיר חששות שעלו בעבר אצל גורמים שונים על אודות העברה או מכירה של מידע אישי, פרטי או סודי של אזרחי ישראל לחברה מסחרית. מההסכם ונספחיו עולה כי המידע שיועבר הוא מידע כללי ולא מזוהה".
עם זאת התייחס יגודה לקטעים שהושחרו במסמך שמתפרסם לציבור: "דווקא נקודה זו שאיננה גלויה כעת לעיני הציבור, בדבר מידת האחריות שנושאת החברה על תופעות הלוואי, היא שמדגישה את החובה של משרד הבריאות להסדיר בהקדם את הכללת חיסון הקורונה בחוק הפיצויים לנפגעי חיסון - מהלך שבו המדינה לוקחת אחריות על מדיניות החיסונים שהיא מובילה ובכוחו לחזק את אמון הציבור".
בהקשר זה ראוי גם לעיין במאמר הדעה שפרסם מי שהיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וסגן בכיר לפרקליט המדינה במחלקת הבג"צים בפרקליטות, יורם ברסלע, ב"הארץ". במאמרו ציין כי הסוגיה העקרונית למי שייכים ממצאים רפואיים – תוצר העולה מתוך הקשר שבין רופא למטופל שלו - עלתה עוד ב-1969 ובג"ץ הכריע אז שהמידע הרפואי שייך למטופל ולא לרופא. לכן תוהה ברסלע, "על סמך מה התחייבה המדינה לתת ל'פייזר' פרטים על מתחסנים? עולה ספק", הוסיף, "אם למדינה או לקופות החולים יש בכלל סמכות לתת את פרטי המתחסנים לגוף זר כלשהו".