מחקרים

האם חולי פסוריאזיס נמצאים בסיכון מוגבר לשחמת עקב טיפול באמצעות MTX?

חוקרים בחנו את הסיכון לחלות במחלות כבד עקב שימוש במתוטרקסט לטיפול בפסוריאזיס, דלקת מפרקים פסוריאטית או דלקת מפרקים שגרונית ומצאו כי חולי פסוריאזיס נמצאים בסיכון הגבוה ביותר

12.07.2021, 15:47
צילום מיקרוסקופי של כבד עם שחמת הכבד (מקור צילום: ויקיפדיה)
צילום מיקרוסקופי של כבד עם שחמת הכבד (מקור צילום: ויקיפדיה)

חולים הסובלים ממחלה פסוריאטית עשויים להיות רגישים יותר לרעילות של מתוטרקסט לכבד ביחס לאלו הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית (RA); עם זאת, טרם הצטברו די ראיות ישירות לכך.

בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology פורסם מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסיה, בו נערכה השוואה על מנת לבחון את הסיכון למחלות כבד בקרב חולי פסוריאזיס (PsO), דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA), או חולי דלקת מפרקים שגרונית שטופלו עם מתוטרקסט (MTX).

במסגרת המחקר נערכה השוואה בין מטופלים מדנמרק שסבלו מ-PsO,יPsA או RA וקיבלו מתוטרקסט בין השנים 1997 ל-2015. ההשוואה כללה 4 תוצאים: מחלת כבד קלה, מחלת כבד בינונית עד קשה, שחמת, ואשפוז עקב לשחמת.

בקרב 5,687, 6,520 ו-28,030 חולים עם PsO, PsA ו-RA, בהתאמה, שיעור ההיארעות של מחלת כבד היה הגבוה ביותר בקרב חולי PsO, נמוך יותר בקרב חולי PsA, והנמוך ביותר בחולי RA.

בהשוואה לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, חולים שסבלו מ-PsO היו בסיכון גבוה פי 1.6-3.4 לפתח לפחות אחת מתוצאי מחלות הכבד, ואילו לחולי PsA היה סיכוי גבוה פי 1.3-1.6 לפתח מחלת כבד קלה ושחמת. כל זאת לאחר ביצוע תקנון על פי דמוגרפיה, עישון, שימוש באלכוהול, תחלואות נלוות ומינון המתוטרקסט.

למחקר מספר מגבלות - ייתכן והוא מושפע מערפלנים שלא נמדדו, מסיווג שגוי או מהטיית מעקב.

לסיכום, PsO,יPsA ו-RA משפיעים באופן משתנה על הסיכון למחלות כבד במסגרת שימוש במתוטרקסט ללא תלות בגורמי סיכון עיקריים אחרים. יש לשקול ניטור שמרני יותר בחולים שקיבלו מתוטרקסט למחלת פסוריאטית, במיוחד בחולי PsO.

מקור: 

Gelfand, JM et al. Journal of the American Academy of Dermatology. 2021 Jun;84(6):1636-1643.doi: 10.1016/j.jaad.2021.02.019.

נושאים קשורים:  מחקרים,  פסוריאזיס,  דלקת מפרקים פסוריאטית,  דלקת מפרקים שגרונית,  מתוטרקסט,  שחמת
תגובות