השימוש הגובר בתרופות ביולוגיות מלווה בסיכון לשפעול מחדש של מחוללי דלקת הכבד הנגיפית HBV HCV. מחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology נערך במטרה לזהות גורמים המנבאים את השפעול של HBV ו-HCV בחולי פסוריאזיס שמטופלים באמצעות תכשירים ביולוגיים.
עוד בעניין דומה
במחקר נסקרו 2,060 חולי פסוריאזיס (3,562 אירועי טיפול) שטופלו עם תכשירים ביולוגיים בין השנים 2009 ל 2018. 359 מחולי הפסוריאזיס סבלו מזיהום ב-HBV ו-61 סבלו מזיהום ב-HCV.
תוצאות המחקר הדגימו 88 אירועי טיפול (treatment episodes) ב-HBV כללו שפעול של הנגיף, וכן זוהה שפעול של הנגיף ב-14 אירועי טיפול של HCV. שיעור השפעול היה גבוה באופן מובהק באירועים של טיפול בזיהום כרוני ב-HBV בהשוואה ל-HBV סמוי (34.3% לעומת 3.2%, P = 0.001) וזיהום HBV שעבר רזולוציה (34.3% לעומת 5.0%, P <0.001). בניתוח רב-משתני הודגם כי תוצאה חיובית בבדיקה סרולוגית של-HBsAg או HBeAg, וכן טיפול עם מעכבי TNF-α, היוו גורמי סיכון להפעלה מחדש של HBV, ואילו טיפול אנטי-ויראלי פרופילקטי היה יעיל בהפחתת הסיכון להפעלה מחדש של HBV. לא זוהה אף גורם מנבא הקשור באופן מובהק להפעלה מחדש של HCV.
תוצאות מחקר זה מדגימות כי חולי פסוריאזיס המטופלים מעכבי TNF-α נמצאים בסיכון מוגבר לשפעול של HBV ו-HCV. חולים סרופוזיטיביים ל-HBsAg או HBeAg, וכן חולים המטופלים באמצעות מעכבי TNF-α נמצאים בסיכון מוגבר לשפעול של HBV.
מקור: