שלושה שופטי בג"צ – יוסף אלרון, עופר גרסקופף ויחיאל מאיר כשר – דחו שלשום (ב') על הסף עתירה שביקשה להגביל הפלות החל מהשבוע ה-24 להריון.
עוד בעניין דומה
את העתירה הגישו עמותת "בעד החיים" ואורן מרגלית. העמותה "שמה לה למטרה להגן על האם והעובר ולפעול להגדלת השמירה על חיי תינוקות טרם לידתם". מרגלית, לפי הנאמר בעתירה, הוא "אזרח ישראל, מתגורר במרכז הארץ, עוסק למחייתו בתחום ההשקעות והפיננסים, אך מקדיש גם רבות מהונו, אונו וזמנו לתיקון עוולות שונות המתגלות לעיניו בחברה הישראלית ובחוקיה ופועל באופן פרטי ועל חשבונו לתיקון פגמים קיימים במצב המשפטי/ חברתי".
העותרים ביקשו מבג"צ לחייב את הוועדות להפסקת הריון להתייחס לעוברים כבעלי זכויות וחובות ובכך לצמצם את אישורי הפסקות ההריון בשלב זה. השופטים פסקו כי קביעה של רף להפסקת הריון מנוגדת ללשון החוק המותיר את שיקול הדעת בידי הוועדות להפסקת הריון – ועדות מקצועיות שבהן מכהנים רופאים מומחים. "חוק העונשין מונה ארבע עילות המאפשרות להעניק אישור להפסקת הריון: גיל האישה, הריון מחוץ לנישואים, חשש למום של הוולד וסיכון בריאות האישה, ומותיר לוועדות שיקול דעת אם להעניק את האישור להפסקת הריון בהתאם אליהן", צוין.
השופטים הדגישו: "הערכת הסיכון הטמון בהריון ובהפסקתו היא עניין מקצועי, רפואי ופסיכולוגי מהמעלה הראשונה, והוא נתון כמצוות המחוקק לשיקול דעתה של ועדה מקצועית המורכבת מרופאים בעלי מומחיות רלוונטית ועובד סוציאלי".
העותרים טענו כי הוועדות מפרשות את לשון החוק לפי חוזרי מנכ"ל משרד הבריאות, ולא לפי תקנות שקבע המשרד שהן בעלות מעמד משפטי גבוה יותר. כן טענו שיש לקבוע בתקנות מהו גמר לידתו של עובר; להכיר בכך שהחל מהשבוע ה-24 עובר הוא מי שנגמרה לידתו ועל כן זכאי לזכויות וחובות; לקבוע כי "לפחות באשר לעובר 'בר חיות', יש לאבי העובר זכות להישמע ונכון לשמוע את עמדת אבי העובר שהפלתו מצויה על הפרק, הגם שאין חולק על כך כי לאישה זכות מלאה ואוטונומיה על גופה, אך זו איננה יכולה לבוא על חשבון חיי עובר 'בר חיות', וזכותו החוקתית של האב להורות, ודאי אם עיבורו בא בהסכמה".
אלא שלעניין "זכויות אבי העובר", השופטים ציטטו פסק דין קודם שניתן בבג"צ ובו נקבע כי לבעל אין כל זכות שמכוחה הוא יכול לדרוש להימנע מהפסקת הריון. אין בחוק גם שום הוראה בדבר זכות הטיעון של הבעל לפני הוועדה. השופטים שבו וציינו עתה כי בניגוד לנטען, שר הבריאות ניצן הורוביץ דווקא עשה שימוש בסמכותו להתקין תקנות שאכן הותקנו ואושרו באחרונה.
נדחתה גם טענת העותרים כי שיעור האישורים שמעניקות הוועדות להפסקת הריון - כ-98% - מעיד כי התנהלותן אינה תקינה. בתגובה, טענה המדינה, כי השיעור הגבוה נובע מהעובדה שיש נשים רבות המעוניינות לעבור הפלה, אך אינן פונות לוועדה משום שהן אינן עומדות בשלוש העילות המאפשרות הפסקת הריון או בעקבות שיחה מקדימה שקיימו עם עובדת סוציאלית לפני התייצבותן בוועדה. עוד צוין כי קיימת מגמה עקבית של ירידה בהיקף ביצוע הפסקות ההריון בישראל.