במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'The Clinical Journal of Pain' מטרת החוקרים הייתה לבדוק את ההשפעה של בלוק ל-anterior quadratus lumborumי(QLB) כשיכוך כאב סב-ניתוחי (perioperative) בנשים העוברות כריתת רחם מלאה לפרוסקופית (TLH: total laparoscopic hysterectomy).
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים אספו 100 מטופלות המועמדות ל-TLH והקצו אותן באקראי לקבלת anterior QLB או אינבו לפני ההרדמה הכללית. התוצאים הראשוניים והשניוניים היו צריכת סופנטניל לאחר הניתוח, צורך ברמיפנטניל במהלך הניתוח, משך הזמן עד לדרישה הראשונה לאופיואידים, ציוני כאב בסולם דירוג מספרי (NRS: numeric rating scale), קצב הלב, לחץ עורקי ממוצע, וסיבוכים במהלך 24 השעות הראשונות לאחר הניתוח.
מתוצאות החוקרים עולה כי לא נצפו הבדלים מובהקים בין הקבוצות מבחינת בצריכת הסופנטניל במהלך 24 השעות הראשונות לאחר הניתוח. עם זאת, לעומת קבוצת האינבו, צריכת הרמיפנטניל במהלך הניתוח הייתה נמוכה יותר בקבוצת ה-QLB. לאחר שעה אחת מהניתוח, ציוני ה-NRS לכאב ויסצרלי במנוחה ובמהלך פעילות היו נמוכים יותר ב-1.26 וב-1.41 נקודות מאשר הציונים של קבוצת האינבו. בנקודות הזמן האחרות ההבדלים בכאב הוויסצרלי הבטני לא היו מובהקים סטטיסטית, קלינית (הפרש כאב <1), או שניהם. כמו כן, לא נצפו הבדלים מובהקים בציוני ה- NRS של כאבים בכתף, כאבי החתך בבטן, או כאבים בפרינאום בין שתי הקבוצות, ללא תלות במצב מנוחה או במהלך פעילות. לא היו הבדלים מובהקים במשתני התוצאים השניוניים האחרים בין שתי הקבוצות.
לסיכום, anterior QLB דו-צדדי הניתן לפני הניתוח הפחית את הביקוש לאופיואידים במהלך ניתוח לכריתת רחם וכן את ציוני הכאב הוויסצרלי לאחר שעה מהניתוח. עם זאת, המובהקות הקלינית של anterior QLB ב-TLH עשויה להיות מוגבלת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
