בדיקות גנומיות, הכוללות expression profiling של הרקמה הגידולית שהוסרה מחולות סרטן השד, הן כלי רב עוצמה המסייע בבחירת הטיפול המתאים ביותר עבור כל מטופלת באופן פרטני.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Annals of Oncology', מטרת החוקרים הייתה להעריך את המודעות לבדיקות סרטן גנומיות בחמש מדינות באירופה (צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד ובריטניה), תוך התמקדות בנשים חולות סרטן השד.
לצורך כך, החוקרים ערכו סקר ביוזמת Cancer Patients Europe י(CPE) כחלק מיוזמת My Cancer my Concernי(myC), אשר פותח עם פאנל של אונקולוגים ונציגי איגודי מטופלים. המשתתפות גויסו באמצעות דואר אלקטרוני וקמפיין ברשתות חברתיות, והשיבו על סקר אינטרנטי (Survey Monkey) בן 42 שאלות, אשר השלמתו לקחה כ-10 דקות.
מתוך 1,383 משתתפות שהשלימו את הסקר, החוקרים ערכו אנליזה על 566 נשים חולות סרטן השד עם HR+ ו-HER2- אשר עמדו בקריטריוני ההכללה לבדיקה גנומית. 245 (43.3%) חולות היו בגילאי 50-59, ו-381 (67.3%) בעלות השכלה גבוהה.
מתוצאות החוקרים עולה כי 238 משתתפות (42.1%) שמעו על בדיקות גנומיות; רק ל-122 (21.6%) נאמר כי הן זכאיות לכך, ול-104 (18.4%) פורטו הסיבות לבדיקה. מרביתן (N = 479; 84.6%) סברו כי אין להן מספיק מידע על מנת לקבל החלטה לגבי בדיקה גנומית, ורק 139 (24.6%) החליטו לבצע את הבדיקה בפועל.
עוד עולה מתוצאות החוקרים כי 234 (41.3%) הביעו רצון לקבל מידע נוסף בנוגע לאפשרויות הטיפוליות, ו-246 (43.5%) רצו לקבל מידע על בדיקות נוספות. 464 משתתפות (82.0%) חיפשו מידע נוסף על מחלתם. מקורות המידע העיקריים על הטיפול בסרטן השד היו אנשי מקצוע בתחום הבריאות (N = 363; 64.1%), האינטרנט (N = 351; 62.0%) ואיגודי מטופלים (N = 117; 20.7%). מרביתן (N = 398; 70.3%) ציינו כי הגורם הרפואי לא סיפק עצות בנוגע להיכן ניתן למצוא מידע נוסף.
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי המודעות והגישה לבדיקות גנומיות לסרטן השד באירופה אינן מיטביות. החוקרים מציינים כי אנשי המקצוע בתחום הבריאות צריכים לשפר את התקשורת עם המטופלות בכל הנוגע לבדיקות גנומיות, וכן לערבן בתהליך קבלת ההחלטות באופן משותף. עוד מוסיפים החוקרים כי איגודי מטופלים יכולים לשמש גם כפורטל למתן מידע על בדיקות גנומיות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
