מחקרי פלזמה של נתיחה שלאחר המוות חיוניים לאימות של סמנים ביולוגיים בדם ולהבנת הקשר שלהם לפתולוגיה של אלצהיימר (AD). מעט מחקרים כאלה נעשו על חלבוני TAU מזורחנים (p-tau) ואלו שקיימים ערכו השוואה מוגבלת או ללא השוואה בין גרסאות ה-p-tau השונות.
עוד בעניין דומה
במחקר זה, החוקרים ביקשו להשוות את הדיוק של שמונה מיני חלבוני TAU שונים מהדם בחיזוי AD שאושר בנתיחה ע"י שימוש בספקטרומטריית מסה חיסונית (IP-MS).
במחקר הוכללו 123 חולים (AD = 69, non-AD = 54) מהמרכז לחקר AD של אוניברסיטת בוסטון, שהייתה להם דגימת פלזמה זמינה לפני המוות ותרמו את המוח שלהם. דגימות פלזמה בסמוך למוות נותחו על ידי IP-MS ממוקד עבור שישה חלבוני TAU מזורחנים שונים (p-tau-181, 199, 202, 205, 217, 231), ושני חלבוני TAU לא מזורחנים (195-205, 212-221). קריטריונים של מכון ה-NIA-Reagan שימשו לאבחון נוירופתולוגי של AD. רגרסיות לוגיסטיות בינאריות בדקו את הקשר בין כל חלבון מהדם לבין מצב AD שאושר בנתיחה. סטטיסטיקות שטח מתחת לעקומה (AUC) נוצרו באמצעות הסתברויות חזויות מראש ממודלים של רגרסיה לוגיסטית. יחס סיכויים (OR) שימש כדי לחקור קשרים בין מיני חלבוני ה-TAU השונים וסיווגי CERAD ו-Brak. כל מיני ה-TAU גדלו ב-AD בהשוואה ללא AD, אך p-tau217, p-tau205 ו-p-tau231 הראו את השינויים הגבוהים ביותר בקיפול החלבוני שלהם. חלבון p-tau217 (שטח מתחת לעקומה = 89.8), p-tau231 (שטח מתחת לעקומה = 83.4), p-tau205 (שטח מתחת לעקומה = 81.3) כולם היו בעלי דיוק מצוין בהבחנה בין AD מתורמי מוח שאינם חולי AD, אפילו בקרב אלו עם CDR. יתרה מזאת, p-tau217, p-tau205 ו-p-tau231 הציגו את ה-OR הגבוה ביותר גם עם סיווג CERADי(ORp-tau217 = 15.29, ORp-tau205 = 5.05, ORp-tau231=3.86) וגם עם סיווג Braakי(ORp-tau217=14.29, ORp-tau205=5.27, ORp-tau231=4.02) אך הציגו רמות מוגברות של חלבוני עמילואיד ו-TAU שונים שנקבעו על ידי בדיקה נוירופתולוגית.
תוצאות המחקר מדגימות כי חלבון הפלסמה p-tau217 הינו מין חלבון ה- p-tau המבטיח ביותר לאיתור פתולוגיה מוחית של AD. חלבוני p-tau231 ו-p-tau205 עשויים לתפקד בנוסף כסמנים לשלבים שונים של המחלה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
