פרופיל רפואי: ד"ר אלדד קטורזה, מנהל המרפאה לנוירולוגיה של העובר ב"שיבא"

ד"ר אלדד קטורזה מאמין כי לחינוך רפואי חשיבות מכרעת בעתיד מערכת הבריאות בישראל וכי על טובי הרופאים לעסוק בתחום. כפועל יוצא מכך, לאחרונה התמנה ד"ר קטורזה למנהל פרויקט ח"ץ (חוקרים צעירים) ב"שיבא", פרויקט מצוינות המכשיר את החוקרים הבאים של ישראל ומשלב בין רופאים חוקרים ותיקים וצעירים, תוך שימוש בשיטות מחקר וטכנולוגיות מתקדמות. "בעזרת הפרויקט", הוא מספר, "מתאפשר לסטודנטים צעירים להשתתף באופן פעיל במחקר רפואי ולתרום למדע עוד בתקופת לימודיהם. הצלחתו של הפרויקט בשנים האחרונות יוצרת גרעין של רופאים וחוקרים צעירים אשר משתלבים ברחבי המרכז הרפואי".

ד"ר קטורזה, בן 52, נשוי ואב לשני ילדים, מתגורר עם משפחתו בגבעתיים. הוא מומחה ברפואת נשים, באולטרסאונד ו-MRI עוברי ובמינהל רפואי. הוא מעיד כי הוא רופא הנשים הראשון והיחידי בארץ ובין הבודדים בעולם, שמבצע ומפענח בדיקות MRI של מוח עובר.

לרופא הבכיר מ"שיבא" עבר צבאי מרשים: את שירותו הצבאי ביצע כלוחם ומפקד בגדוד 890 בצנחנים עד לתפקיד מ"פ מסייעת. לאחר מכן עבר לשרת כמפל"ג ביחידת שלדג של חיל האוויר. יועדה לו קריירה צבאית מבטיחה אך הוא בחר להשתחרר כדי להתפתח ולתרום גם בחיים האזרחיים.

מתוך מגוון הפעילויות המבצעיות שבהם השתתף במהלך שירותו הצבאי, הטביעו בו חותם עמוק המבצעים האוויריים להעלאת יהדות אתיופיה שבהם השתתף ועל חלקם פיקד. "המפגש עם העולים במדבר בלילה, העלאתם למטוסים והטיסה חזרה ארצה, הם מעשה ציוני משמעותי וחוויה מכוננת", הוא אומר. "כשאני רואה כעת את הקשיים שחווה קהילה מופלאה זו של אנשים שהקריבו כה רבות להגיע ארצה, כואב לי".

את החיים האקדמיים החל בלימודי תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, אותם סיים בהצטיינות. הוא התלבט באשר להמשך דרכו ואף נרשם לתואר שני משולב של ביוטכנולוגיה ומדעי המחשב, אך נטיית ליבו היתה למקצוע דינמי עם יכולת השפעה וטיפול באנשים, ולכן בחר לעבור ללימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. במקביל ללימודי הרפואה המשיך לעסוק ד"ר קטורזה במחקר ולתואר שני במחקר רפואי ואף אותו סיים בהצטיינות.

עם סיום לימודי הרפואה ביצע שנת סטא'ז ולאחר מכן התמחות במיילדות וגינקולוגיה בבית חולים שיבא תל השומר. "במהלך ההתמחות היתה לי התלבטות באיזה תת מקצוע לבחור בתוך רפואת הנשים - האם אחד מהמקצועות הכירורגיים? אך לבסוף בחרתי בתחום ההדמיה, בעיקר הדמיית העובר".

לאחר סיום ההתמחות, ביצע ד"ר קטורזה השתלמות-על בהדמיית מוח העובר באולטרסאונד ו-MRI בבית חולים טרוסו שבפריז. עם חזרתו ארצה בשנת 2011 החל לרכז את תחום הדמיית מוח העובר במכון הדימות של אגף נשים ב"שיבא". הוא מבצע ומפענח בדיקות MRI מוח עובר כחלק מצוות הנוירורדיולוגיה של מכון הדימות ומנהל את המרפאה לנוירולוגיה של העובר, מרפאה מולטידיסיפלינרית שנותנת מענה כוללני – הדמייתי, גנטי ונוירולוגי - לזוגות עם חשד להפרעה נוירולוגית בעובר.

ספר בבקשה על עבודתך במרפאה זו.

"המרפאה הוקמה בשנת 2012 כ-one stop shop, עם יכולת לתת מענה מהיר ויעיל למגוון השירותים הנדרשים באותו מקום. מאז הקמת המרפאה טופלו בה כ-1,200 זוגות מכל רחבי הארץ ונולדו ילדים רבים שלולא הידע והניסיון הרב שנצבר בקרב צוות המרפאה, עתיד ההריון לא היה ודאי.

"אני סבור כי מנהלים בכירים במערכת הבריאות בישראל צריכים ידע קליני מעולה בתחומם, אך גם הכשרה ייעודית בניהול שהוא מקצוע מורכב הדורש מיומנויות רבות. על מערכת הבריאות להיות מנוהלת גם עם חשיבה על יעילות כלכלית ולא רק בחשיבה קלינית, אחרת לא תהיה לה יכולת הישרדות"

"הגישה המולטידיסיפלינרית של המרפאה תוצג בכנס ייחודי ומעניין מאוד שיתקיים בחודש דצמבר במרכז הרפואי שיבא ומובל על ידי צוות המרפאה", הוא מבקש לציין. לדבריו, "היכולת לשלב בין הדמיית מוח העובר באולטרסאונד ל-MRI באותו מקרה מעניקה יתרון קליני משמעותי ביכולת להבין לזהות מגוון מצבים ומומים.  הגישה שבה רופאים שלא מתחום ההדמיה רוכשים מיומנות בכלים הדמייתיים כמו MRI, ומיישמים את היכולות הללו בתחום עיסוקם היא פורצת דרך ומאפיינת את שיתוף הפעולה המעולה הקיים בבית חולים בין דיסציפלינות שונות".

מה מרגש אותך בעבודתך הקלינית?

"אחד הדברים המעצימים והמספקים ביותר הוא להיות בקשר עם המשפחות שבהן טיפלתי במהלך ההריון, כאשר היו בשעת משבר וחששות באשר לבריאותו של העובר, ולראות את הילדים שנולדו. מרגש במיוחד לקבל ברכות לחגים עם תמונות וקטעי וידאו של הילדים ולהיות בעצם שותף לגדילתם של אותם ילדים".

ד"ר קטורזה הוא מרצה בכיר במסלול האקדמי בחוג למיילדות וגינקולוגיה שבפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ונמצא כעת בהליך מינוי לדרגת פרופסור חבר. הוא משתתף באופן קבוע בכנסים המובילים בתחום עיסוקו, פרסם מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים ומקיים קשרי מחקר עם מוסדות מובילים בארץ ובעולם. "לכל אורך דרכי המקצועית הקפדתי לשלב בין פעילות קלינית לבין מחקר", הוא אומר ומדגיש: "השילוב של רופא עם יכולות קליניות מצוינות, סקרנות וספקנות מוביל לרופא שהינו יוזם ומוביל מחקר ובכך משפר משמעותית את כישוריו הקליניים".

כמי שמדריך סטודנטים לרפואה בעבודת הגמר שלהם וכן מתמחים במיילדות וגינקולוגיה בעבודת מדעי-יסוד, הוא רואה חשיבות רבה בהענקת הכלים הנדרשים לביצוע מחקר לדור הצעיר. לדבריו, "קיימת תקרת זכוכית שלעתים קשה לרופאים הצעירים לפרוץ אותה בכל הקשור לתכנון וביצוע מחקר רפואי. כמה מהסיבות למחסום זה הן אובייקטיביות כמו עומס רב בעבודה, אך חלק מהבעיה היא שבבתי הספר לרפואה, התחום של חשיבה מדעית לא נלמד בצורה מספקת".

לפני כשנה וחצי סיים ד"ר קטורזה תואר שני במינהל עסקים (MBA) באוניברסיטת תל אביב ומאז הוא מבצע התמחות-על במינהל רפואי במסגרת הנהלת המרכז הרפואי שיבא.

מדוע החלטת להתמחות גם במינהל רפואי?

"אני סבור כי מנהלים בכירים במערכת הבריאות בישראל צריכים ידע קליני מעולה בתחומם, אך גם הכשרה ייעודית בניהול שהוא מקצוע מורכב הדורש מיומנויות רבות. על מערכת הבריאות להיות מנוהלת גם עם חשיבה על יעילות כלכלית ולא רק בחשיבה קלינית, אחרת לא תהיה לה יכולת הישרדות".

אתה מוצא זמן גם לתחביבים?

"כן, אני מקפיד על כך. אני עוסק ברכיבת אופניים, ריצה, צלילה, טיול וקריאה. היכולת להתנתק מספר שעות במהלך השבוע לפעילות גופנית מאפשרת את 'טעינת' הגוף והנשמה באנרגיות חיוביות והוצאת האגרסיות והתסכולים. הפעילות הגופנית משפרת את יכולת הריכוז והחשיבה והרבה רעיונות ותובנות מתרחשים בזמן זה".

אם לא היית רופא...?

"זוהי שאלה לא קלה. אני חושב שהייתי עוסק במחקר על בעלי חיים נכחדים או במחקר אנתרופולוגי ביערות האמזונס".

מהו המוטו שלך בעבודה?

"אני מאמין שכל רופא או חוקר או איש צוות רפואי צריך להתוות דרך ויעדים, להאמין בעצמו, לשאוף להיות מוביל דרך ולא להירתע מקשיים או ממגבלות. בסופו של יום, הרפואה והמדע נבנו על אנשים שיזמו והובילו שינוי. על מנת למקסם את הכישורים הנדרשים מרופא, בעיקר לאור אתגרי העתיד, עליו לרכוש מגוון מיומנויות: מקצועיות ופעילות קלינית ייחודית, מנהיגות, מחקר, חדשנות, יכולת להוביל שינוי, חינוך והוראת צוותים רפואיים".

לסיום, מה דעתך על מערכת הבריאות בישראל?

"מערכת הבריאות בישראל היא מהמעולות בעולם וזאת על אף התקציבים הנמוכים, תת התקינה, העומסים והשחיקה של הצוותים הרפואיים. הסיבה העיקרית לכך היא הרמה האנושית הגבוהה של הצוותים הרפואיים, החריצות, המחויבות וההקרבה שלהם. היכולת לשלב בין פעילות קלינית, חדשנות ומחקר אף היא מעצימה את הרמה הרפואית הגבוהה בארץ".