COVID-19 בישראל

החיסון של "פייזר" לקורונה – מה חושבים המומחים בישראל

במשרד הבריאות כבר מתנהל מו"מ עם חברת התרופות פייזר לרכישת תרכיב החיסון שלה לקורונה אם יאושר סופית, אך רופאים ישראלים מבקשים לרסן את ההתלהבות סביבו

חיסון לקורונה. אילוסטרציה

ד"ר אשר שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, אמר הבוקר (ב') לחדשות ערוץ 13 כי "ישראל נמצאת במשא ומתן מתקדם עם חברת התרופות האמריקאית פייזר על מנת לקבל את תרכיב החיסון שפיתחה כמה שיותר מהר".

אתמול פרסמה החברה הודעה לתקשורת העולמית על תוצאות מרשימות שהושגו בחלק הראשון של הניסוי הקליני בתרכיב שלה, שבו השתתפו יותר מ-43 אלף נסיינים בשתי קבוצות, האחת שקיבלה את התרכיב והאחרת שקיבלה תרכיב דמה (פלצבו) ושימשה קבוצת ביקורת. לאחר 28 ימים הוצגה אצל הנסיינים שחוסנו בתרכיב החברה יעילות של 90% - הרבה מעבר לתחזיות קודמות. לא היו תופעות לוואי מדאיגות כתוצאה מהחיסון.

94 ממשתתפי הניסוי חלו, אבל רק תשעה מהם היו מהקבוצה שקיבלה את התרכיב האמיתי ולא את הדמה. השלמת ניסוי זה מחייבת לקבל תוצאות לאחר חודשיים ממתן התרכיב. החברה אמורה לספק תוצאות גם לגבי שאר הנסיינים כדי ש-164 יידבקו בנגיף ותתברר התגובה שלהם לתרכיב, מה שיעיד על יעילותו ובטיחותו למניעת המחלה.

רופאים וחוקרים בתחום החיסונים והנגיפים בישראל שרואיינו לתקשורת ריסנו במידה רבה את ההתלהבות מהתוצאות בהדגישם: אכן מדובר בצעד חשוב להשגת תרכיב חיסון כנגד קורונה, אבל עדיין יש לבחון היבטים שונים מהניסוי הזה ולקבל פרטים על השלכותיו של החיסון.

כך למשל אמר פרופ' אהוד גרוסמן, דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומנהל המערך הפנימי ב"שיבא": "אם שיעור היעילות בסיום הניסוי במלואו יהיה אכן 90% הוא יהיה גבוה מיעילות תרכיב חיסון לשפעת". בדיווח ב"הארץ" מסר: "ייקח עוד זמן עד סיום התהליך, הדרך של התרכיב לישראל עדיין ארוכה. גם בקצב ייצור מוגבר יידרש זמן עד שהחיסונים יגיעו לארץ. כל העולם יתנפל עליהם לפנינו. נצטרך לחכות אבל יודעים עתה שיש למה לחכות".

ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות ב"אסותא-אשדוד", אמר כי לא הופתע מהודעת "פייזר" אבל "היעילות הגבוהה היא בגדר הפתעה. המשמעות מהניסוי היא שהגנה החיסונית שהוא מקנה מושגת לאחר 28 ימים מאז קבלת המנה הראשונה של התרכיב. יש צורך במנה שנייה. שיעור היעילות הסופי יוברר רק לאחר חודשיים והוא גם עשוי להשתנות".

ד"ר ליאור נשר, פנימאי ומומחה במחלות זיהומיות מ"סורוקה", אמר ל"ידיעות אחרונות" שאחת הבעיות הקשורות בתרכיב הזה היא הצורך לאחסן אותו מרגע יציאתו מקו הייצור ועד הגעתו, למשל לישראל, במקרר מיוחד שבו תנאי הקפאה של מינוס 70 מעלות ובישראל אין כרגע מספיק אמצעי אחסון ייעודיים כאלו. "השינוע ידרוש היערכות לוגיסטית מורכבת מאוד", הסביר.

פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית מ"שיבא", הזהיר: "אמנם 'פייזר' חברה רצינית שעובדת על פי נהלים אבל יש להביא בחשבון שעלולים להיות שיבושים רבים. חלק מתרכיבי החיסון עלולים להיכשל בשלב הניסוי האחרון. תופעות לוואי שכרגע לא נראו עלולות להופיע לאחר זמן".

ד"ר מיכל שטיין, מומחית למחלות זיהומיות מ"הלל יפה", ציינה כי "עדיין חסרים שני נתונים חשובים מהניסוי: כמה אשפוזים או תמותה החיסון מנע וגם אין מספיק פרטים על בטיחותו ומהו היקף תופעות הלוואי". גם פרופ' ג'וני גרשוני מאוניברסיטת תל אביב המליץ בשיחה עם ערוץ 12 להמתין עד לקבלת מלוא התוצאות מהניסוי.

מומחים אחרים סבורים לגבי תרכיב החיסון של "פייזר", המבוסס על טכנולוגיית mRNA שטרם נוסתה בחיסונים קודמים, כי עדיין לא ברור האם הוא מונע הדבקה של אחרים והידבקות בנגיף, או רק אשפוז ומוות; עד כמה הוא משפיע על מחלה קשה; האם מסייע לגוף המתחסן להתגבר על הזיהום ולכמה זמן הוא יעיל. כמו כן עדיין לא ברור אם אלה שיתחסנו יהיו במקרה של הידבקות א-תסמיניים ומהי משמעותו של מצב כזה.

נושאים קשורים:  חיסון לקורונה,  חברת "פייזר",  חדשות,  קורונה,  ד"ר טל ברוש,  פרופ' אהוד גרוסמן,  ד"ר ליאור נשר,  פרופ' איתן פרידמן,  ד"ר מיכל שטיין
תגובות