צליאק

הערכה מחודשת למבדקי חשיפה גלוטן: דרך זיהוי חדשה של צליאק

נעשה מחקר התערבותי לצורך שינוי פרוטוקול אבחון בצליאק וגילוי כי חשיפה קצרה יותר, ובמינון נמוך יותר יעיל לזיהוי מחלת הצליאק בעזרת סמנים ביולוגיים

01.03.2021, 15:46
מחלת הצליאק, אלרגיה לגלוטן (צילום: אילוסטרציה)

מבדק חשיפה לגלוטן היא הדרך המקובלת לאבחן את מחלת הצליאק (Celiac Disease - CeD) ולמטרות מחקר קליני. חשיפה ממושכת לגלוטן משיגה שינוי היסטולוגי אמין לצורכי אבחון ומחקר, אך היא מאוד מעמיסה על הנבדקים. החוקרים ניסו לבחון את היכולת היחסית של סמנים ביולוגיים לבחון את פעילות המחלה שהושרה על ידי חשיפה לשתי מנות גלוטן. בנוסף הם ניסו למצוא סמנים ביולוגיים שיכולים לסייע לאבחון ההיסטולוגי או להחליפו.

לשם כך בוצע מחקר אקראי, עם סמיות כפולה, של חשיפה לשתי מנות גלוטן- בשני מרכזים בארצות הברית (בוסטון, מסצ'וסטס). הם לקחו 14 מבוגרים עם אבחון היסטולוגי של צליאק וחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות; קבוצה אחת שהמשתתפים קיבלו 3 גר' גלוטן ליום למשך שבועיים, וקבוצה שניה שהמשתתפים קיבלו 10 גר' גלוטן ליום למשך שבועיים. המחקר היה מכוון לזהות שינויים בגובה הוילי לעומת עומק הקריפטות, ובמרווחים קבועים מראש עצרו לבדוק את ההתקדמות לקראת נקודת הסיום. ממצאים נוספים שחיפשו בסיום היו תאי T מסוג CD4 יחודיים לגלוטן עם טטרמרים של HLA-DQ2-גלוטן, enzyme-linked immune absorbent spot, אכלוס תאי T מסוג CD8 במעי, אינטרוקין-2, סימפטומים אופיניים, קפסולה אנדוסקופית, לויקוציטים תוך-אפיתלאליים, ו-tissue multiplex immunofluorescence.

תוצאות המחקר הדגימו כי כלל המבדקים הראו שינוי עם החשיפה לגלוטן. עם זאת נמצאה שונות במדידות; זמן עד שינוי מירבי, גודל השינוי, ויחס מנת גלוטן-תגובה. שינוי בגובה וילי לעוממת עומק הקריפטות, קפסולה אנדוסקופית, enzyme-linked immune absorbent spot, אכלוס תאי T מסוג CD, ספירת לויקוציטים תוך-אפיתליאליים, וספירת תאי T מסוג CD4 ספציפיים לגלוטן הקשורים ל-HLA-DQ2 הראו שינויים מובהקים רק במינון של 10 גר' גלוטן ליום. סימפטומים מובהקים נצפו גם בקבוצה שקיבלה 3 גר' גלוטן ליום. סימפטומים ושיעורי אינטרלוקין-2 עלו באופן מובהק, או כמעט מובהק בשתי הקבוצות. אינטרלוקין-2 נראה כמדד הראשון שעולה, והספציפי ביותר בחשיפה אקוטית לגלוטן.

מסקנת החוקרים הייתה כי סמנים ביולוגיים מודרניים הינם רגישים ומגיבים היטב לחשיפה לגלוטן. ממצא זה מציע כי ניתן יהיה לבצע בדיקות פחות פולשניות, בחשיפה לגלוטן במנות קטנות יותר ולמשך זמן קצר יותר, לצרכי אבחון.

מקור:

Maureen M. Leonard et al. (2021) “Evaluating Responses to Gluten Challenge: A Randomized, Double-Blind, 2-Dose Gluten Challenge Trial”. Gastroenterology, Feb. 2021. Vol. 160, Issue 3, P.720-733.E8, doi.org/10.1053/j.gastro.2020.10.040

נושאים קשורים:  צליאק,  מבחן תגר לגלוטן,  סמנים ביולוגיים,  תאי T,  מחקרים
תגובות